יום רביעי, 25 במאי 2011
Lebbeus woods
ארכיטקט אמריקני אשר נולד ב-1940 במישיגן, לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת אילינוי, החל וודס לעבוד במשרדו של אירו סארנין (ארכיטקט מודרניסט פיני – אמריקאי). ב-1976 עזב וודס את הפרקטיקה האדריכלית , ופנה לתיאוריה ופרויקטים ניסויים. פועלו העיקרי של וודס החל מאותם שנים היה בארכיטקטורה ובתכנון ערים לאחר משברים – מלחמות , אמברגו ורעידות אדמה. כחלק מהפילוסופיה התכנונית של וודס , עיר לאחר משבר , לא יכולה לחזור לכפי שהתקיימה קודם לכן. לדעת וודס המצב של ימינו במקום להרוס את שנפגע ולבנות מחדש את אותו הדבר פחות או יותר , יש לבנות את העיר מתוך ההריסות ובעזרתן וליצור ארכיטקטורה שפועלת כמעין גלד – כפי שפועל הגוף האנושי.
בשונה מהמקובל בארכיטקטורה , וודס החל לתכנן את החללים החדשים שיצר לא בתכניות וחתכים , אלא בעזרת סדרות של איורים המשולבים בטקסטים שכתב. וודס פועל במספר טכניקות , פרספקיבות מדויקות המשלבות חותמות וסממנים בירוקרטים, קולאז'ים, וכן ציורים אבסטרקטים.
איוריו השפיעו רבות על הארכיטקטורה של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 , וכיום ישנם ארכיטקטים מהפרקטיקה האדריכלית, בעיקר מזרם הדה-קונסטרוקטיביזם, הפועלים ברוח התיאוריה והשפה התכנונית של וודס.
כיום וודס פועל בעיקר כאמן אינסטליישן ומרצה בקופר יוניין בניו יורק, וכן תכנן גם מספר קטן של מבנים בקובה , סין ובוסניה.
יום רביעי, 18 במאי 2011
ג'וסף כריסטיאן ליינדקר (1874-1951)
ג'וסף כריסטיאן ליינדקר (1874-1951)- מבין מהמאיירים האמריקאים הבולטים והמשפיעים ביותר במאה ה-20. נולד בגרמניה וגדל בשיקאגו. בגיל 15 התחיל לעבוד בבית דפוס, ולמד בChicago Art Institute. ב1896 ניצח בתחרות ליצירת שער לעיתון Century Magazine , והתחיל לקבל הזמנות לשערים בשביל מספר עיתונים ארציים. הוא בילה שנה בפריז, שם למד אמנות והושפע מעבודות של אמנים כמו טולוז לוטרק ואלפונסה מוכה.
מאייר מסחרי שעבד על פרסומות, פוסטרים, ספרים ועיתונים. ב1899 אייר לראשונה שער לעיתון הSaturday Evening Post, ובמשך תקופה ארוכה זוהה עם כתב עת זה- על פני 40 שנה צייר ליינדקר מעל 300 שערים בשביל המגזין ויצר דימויים איקונים רבים, כמו ה-“Arrow Collar Man”, דמות מתוך סדרת פרסומות לחברת החולצות “Arrow Collars”, שייצגה במשך תקופה ארוכה סמל לגבר אמריקאי אופנתי ומושך. במהלך שנות ה-20 היה אחד מהמאיירים המבוקשים והמצליחים באמריקה. הוא היה חבר קרוב והשפיע בצורה ניכרת על עבודתו של המאייר הדגול נורמן רוקוול.
לאחר המשבר הכלכלי ב1929, הפופולאריות שלו ירדה בצורה הדרגתית, הוא המשיך לעבוד כמאייר בעיתונים יוקרתיים פחות, ובתקופה זאת עבד בעיקר על חומרי תעמולה בשביל לשכת המלחמה האמריקאית. ב1943 אייר בפעם האחרונה שער לSaturday Evening Post. הוא נפתר ביוני 1951.
אדוארד גורי
יוצרם של כמעט מאה סיפורים מצוירים וספרי ביעותים ,נולד ב22 לפברואר 1925 בשיקאגו, אילנוי. כתב ואייר עשרות ספרים. הסגנון שלו אוונגרדי ובעל אופי גותי משהו, והומור קודר.
איוריו מציגים עולם וויקטוריאני אפל, בשחור לבן כאשר מרבית הזמן דמויותיו צופות לגורל אכזר, ונופלים גיבוריו של גורי, רבים מהם ילדים, למיני אסונות ופגעים מבעיתים.
ב-1953 החל גורי לעבוד במחלקה הגרפית של הוצאת דאבלדי (Doubleday) בניו-יורק, שם עשה שבע שנים בעיצוב כריכות וטיפוגרפיה לספרים. אותה שנה ראה אור ספרו הראשון, 'הנֶבֶל הפרום או מר אִירְבְּרָס כותב רומן' (The Unstrung Harp), שניחן כבר בהומור השחור ובאיורי הדיו השחורים התואמים, עשירי הטקסטורות והפרטים, של ספריו המאוחרים. הוא הניח מן ההתחלה, שספרים כשלו יהיה כמעט בלתי אפשרי לפרסם בצבע בשל ההוצאה הגדולה. ספרו השלישי, 'האורח המפוקפק' (The Doubtful Guest) מ-1957, הראשון שהמו"ל יעד במיוחד לילדים, מתאר בחרוזים לאקונים את התנהגותו האקסצנטרית של יצור מוזר שצלצל ערב סער אחד בדלת משפחה מנוכרת מראשית המאה שעברה, ולא מראה כוונה לעזוב כבר 17 שנה.
למן פברואר 1980, נחשף גורי אל מליוני אמריקאים בפתח רצועת השידור !MYSTERY, דרך ידו המיומנת ועינו החדה של דרק למב שהפיחו חיים בדמויותיו.
תאר עצמו גורי כסופר ולא כצייר, ותמיד נהג ללטש מילותיו כדי שלמות לפני שפנה אל מלאכת האיור. אז רשם לפעמים מתווה גס בעיפרון ועתים פנה מיד לשרטוט הפרטים הרבים והמרקמים הצפופים, בדיו שחורה ובציפרנים דקות שאגר לפני שהופסק יצורן.
הבית של אדוארד גורי:
טל רחמין.
יום רביעי, 13 באפריל 2011
Hank Ketcham
מאייר אמריקאי שכתב ואייר את "Dennis the Mennice" או "דני שובבני".
קצ'ם נולד בסיאטל, וושינגטון, בשנת 1920. אחרי שסיים תיכון ב1937 הוא החל ללמוד באוניברסיטה של וושינגטון, אך החליט לנשור בשנתו הראשונה ולנסוע ללוס אנג'לס, שם מצא עבודה בתור אנימטור. תחילה עבד אצל וולטר לאנץ' (יוצר וודי הנקר) ואח"כ עבר לוולט דיסני, שם השתתף באיור הסרטים פנטזיה, במבי ופינוקיו.
במלחמת העולם השנייה שירת בצי האמריקאי כצייר פוסטרים תעמולתיים.
לאחר המלחמה החל למכור את עבודותיו לעיתונים שונים וב1947 הגה את הרעיון לדני שובבני. דמותו של דני מבוססת על בנו, דניס, שהיה ילד שובב ביותר וגרם לנזקים רבים לכל מה שסבב אותו. דני הוא ילד בן 5, בלונדיני ובעל פני מלאך אך בעל יכולת להרוס כל מה שעומד בדרכו. הסובל העיקרי מתעלוליו של דני היה שכנו, מר יובל (מר ווילסון במקור). שותפו העיקרי של דני לתעלולים היה כלבו המגודל הב, כשגם חבריו הקרובים הוסיפו לא פעם לבלאגן הכללי.
הקומיקס פורסם במתכונת מלאה ב1950, זכה להצלחה רבה ושנה אח"כ הוא כבר הופץ ב100 עיתונים שונים. ב1953 דני שובבני הופץ ב193 עיתונים בארה"ב, ו52 נוספים ברחבי העולם, כשהוא מגיע ל30 מיליון קוראים בכל יום. באותה השנה זכה קצ'ם בפרס רובן על הקומיקס.
בשנת 1959 הופיעה תוכניתטלויזיה ראשונה בעקבות הקומיקס. היא זכתה להצלחה ושודרה ברשת סי.בי.אס עד 1963.
ב1985 חברת דיק רכשה את הזכויות והפיקה את הסדרה המצויירת המוכרת. כל פרק כלל 3 סיפורים בני 7 דקות.
לעומת הדמות של דני, דניס קצ'ם נידון לחיים קשים הרבה יותר. אמו הייתה מכורה לאלכוהול וגלולות ולבסוף התאבדה. לאחר מות האם פתח האנק בחיים חדשים, תוך שהוא נישא בשנית, עובר לגור בשוויץ ומשאיר את בנו בפנימיות בארה"ב. דניס הצטרף למארינס ונשלח לויאטנם, משם חזר עם טראומה קשה. הקשר בין השניים נותק לגמרי אחרי המלחמה.
Carson Ellis
נולדה בוונקובר, קנדה ב-1975.
למדה אמנות באוניברסיטת מונטנה.
מתגוררת כיום בפורטלנד, אורגון.
נשואה ל colin meloy סולן להקת ה .Decemberisits
מחבבת את התרבות וההסטוריה הרוסית ומושפעת ממנה בציוריה.
לרוב מציירת בדיו, גואש וגרפיט.
איירה מספר ספרים רבי מכר כגון:
The Mysterious Benedict Society"
"The Composer Iis Dead"
ומאיירת את עטיפות האלבומים והפוסטרים של הלהקת ה Decebrerists
אתר:
ראיון:
יום רביעי, 6 באפריל 2011
מישל קישקה
¢נולד ב-1954 בלִיֶיז' שבבלגיה
¢החל לצייר בגיל מאוד מוקדם, בהשפעת הקומיקס הבלגי אשר אהב לקרוא. בתחילת שנות השבעים, בהיותו תלמיד תיכון, למד קישקה הנדסת בניין בבלגיה. בין השנים 1973 עד 1974 למד אדריכלות באקדמיה לאמנויות ואדריכלות, בלייז'.
¢בעקבות מלחמת יום כיפור, בשנת 1974 החליט קישקה לעלות לישראל. בין השנים 1974 עד 1978 למד בבית הספר "בצלאל".
¢לאורך השנים אייר קישקה עשרות ספרים לילדים ולמבוגרים, אייר להוצאות ספרים שונות, לעיתונים, ועוד.
¢בין השאר קישקה כתב וצייר סיפורי קומיקס בירחונים שונים בישראל. זכה לפרסום רב בעיקר עקב כרזות הומוריסטיות פופולריות אשר מציגות את חיי היומיום בערים הגדולות בישראל ובעולם ועל חיי היומיום בעיר ובקיבוץ.
¢בסוף שנות התשעים הופיע בפינה קבועה בתוכנית הבוקר של טלעד "קפה טלעד" בה נהג להציג את קריקטורה יומית אקטואלית. לקישקה מדור קבוע המתפרסם משנת 1998 במגזין הילדים "עיניים" בשם "הקומיקס שאינו נגמר" ובו הילדים קוראי המגזין מוזמנים להמשיך סיפור קומיקס שקישקה צייר וכתב.
¢בשנת 2008 זכה קישקה בפרס דוש לקריקטורה.
"זו עבודה מאומצת לתמצת בתמונה אחת אירועים מסובכים ולמקד אותם לאמירה אחת ביקורתית וחריפה, אבל זו המציאות שלנו"
¢מתגורר בירושלים. נשוי ואב לשלושה בנים.
מלמד בבצלאל.
סטפני קונץ (קונז)
השתתפה בתוכנית לעיצוב ספרי אמן שבה למדה ויצרה עם אמנים. ושם היא החליטה שזה התחום שבו היא רוצה לעסוק. אבל במקום להמשיך בעיסוק של ספרי אמן היא התמקדה ברישום.
בשנה האחרונה בתיכון היא עברה לתיכון לאמנות בשם מרכז פארפיץ' לחינוך אמנויות כדי שתוכל להתמקד יותר באמנות.
אח"כ היא התחילה ללמוד במכללת מרילנד לאמנות.
ההשפעות שלה כוללות את הצייר הפוסט-אימפרסיוניסט ג'ורג' פייר סורה (Georges-Pierre Seurat). ואת הצייר ורמיר (Johannes Vermeer).
היא אוהבת את האיכויות השקטות והמיסתוריות שבעבודות שלהם.
מבחינת השפעות של מאיירים היא מושפעת משון טאן (Shaun Tan), יושיטומו נארה (Yoshitomo Nara), איזבלה ארסנולט (Isabelle Arsenault) וד"ר סוס (Dr. Seuss).
האתרים שלה:
יום רביעי, 30 במרץ 2011
ולטר טריר
ולטר טריר (25 ביוני 1890-8 ביולי 1951 Walter Trier) היה צייר ומאייר ספרים הידוע בעיקר בזכות איוריו לספרי הילדים של אריך קסטנר, ולדפי השער של כתב העת ליליפוט.
חייו
טריר נולד בפראג למשפחה יהודית של המעמד הבינוני. בשנת 1905 הוא נכנס לבית הספר לאמנות שימושית, ומאוחר יותר עבר לאקדמיה לאמנות. בשנת 1910 עבר לברלין שבה חי עד לשנת 1936.
כבעל דעות אנטי פשיסטיות, הקריקטורות שיצר היו למורת רוחו של המשטר הנאצי. בשנת 1936 הוא היגר ללונדון. שם סייע למשרד ההסברה ליצור תעמולה פוליטית כנגד המשטר בגרמניה. שם עבד עבור כתבי העת 'ליליפוט' ו'פיצ'ר פוסט'. בשנת 1947 הגר לקנדה, והצטרף אל בתו שהתגוררה שם עוד משנות השלושים.
איוריו
בפראג טריר עבד עבור כתבי העת 'סימפליציסמוס' (ו'יוגנד' (נעורים). אחר כך שוכנע לעבור לברלין כדי לאייר את כתב העת 'דפים עליזים'. בשנת 1929 פגש את אריך קסטנר ואייר את הספר 'אמיל והבלשים'. אחר כך אייר ספרים נוספים של קסטנר (עצרת החיות, אורה הכפולה, שלושים וחמישה במאי, ועוד). ניתן לומר שהזיקה לספרי הילדים של קסטנר תרמה רבות לפרסומו העולמי. איור השער ל'אמיל והבלשים' הופיע בשנת 1999 על בול דואר גרמני שהוקדש לאריך קסטנר במלאת מאה שנה להולדתו.
משנת 1949 יצר את דף השער של כל אחד מגליונות 'ליליפוט'. כל איור כזה הכיל תמיד דמות אדם, דמות אשה וכלב. ככל הנראה ביקש להנציח את כלבו האהוב שנדרס.
טריר חתם תמיד את איוריו בפינה הימנית התחתונה. וולט דיסני הציע לו להצטרף אל מפעלותיו אך טריר דחה את ההצעה כי לא רצה לעבוד תחת שם אחר
הירשם ל-
תגובות (Atom)