יום רביעי, 30 במרץ 2011

ולטר טריר



ולטר טריר (25 ביוני 1890-8 ביולי 1951Walter Trier) היה צייר ומאייר ספרים הידוע בעיקר בזכות איוריו לספרי הילדים של אריך קסטנר, ולדפי השער של כתב העת ליליפוט.
חייו
טריר נולד בפראג למשפחה יהודית של המעמד הבינוני. בשנת 1905 הוא נכנס לבית הספר לאמנות שימושית, ומאוחר יותר עבר לאקדמיה לאמנות. בשנת 1910 עבר לברלין שבה חי עד לשנת 1936.
כבעל דעות אנטי פשיסטיות, הקריקטורות שיצר היו למורת רוחו של המשטר הנאצי. בשנת 1936 הוא היגר ללונדון. שם סייע למשרד ההסברה ליצור תעמולה פוליטית כנגד המשטר בגרמניה. שם עבד עבור כתבי העת 'ליליפוט' ו'פיצ'ר פוסט'. בשנת 1947 הגר לקנדה, והצטרף אל בתו שהתגוררה שם עוד משנות השלושים.
טריר נפטר בקראליי שבאונטריו.
איוריו
בפראג טריר עבד עבור כתבי העת 'סימפליציסמוס' (ו'יוגנד' (נעורים). אחר כך שוכנע לעבור לברלין כדי לאייר את כתב העת 'דפים עליזים'. בשנת 1929 פגש את אריך קסטנר ואייר את הספר 'אמיל והבלשים'. אחר כך אייר ספרים נוספים של קסטנר (עצרת החיות, אורה הכפולה, שלושים וחמישה במאי, ועוד). ניתן לומר שהזיקה לספרי הילדים של קסטנר תרמה רבות לפרסומו העולמי. איור השער ל'אמיל והבלשים' הופיע בשנת 1999 על בול דואר גרמני שהוקדש לאריך קסטנר במלאת מאה שנה להולדתו.
משנת 1949 יצר את דף השער של כל אחד מגליונות 'ליליפוט'. כל איור כזה הכיל תמיד דמות אדם, דמות אשה וכלב. ככל הנראה ביקש להנציח את כלבו האהוב שנדרס.
טריר חתם תמיד את איוריו בפינה הימנית התחתונה. וולט דיסני הציע לו להצטרף אל מפעלותיו אך טריר דחה את ההצעה כי לא רצה לעבוד תחת שם אחר
http://www.walter-trier.d/
מאיר נעה פרל
 

צ'ארלס ווס


צ'ארלס ווס נולד ב1951 בלינצ'בורג, ארה"ב. מספר שצייר מאז שזוכר את עצמו ובגיל 10 צייר את הקומיקס הראשון שלו - “Atomic Man”.
למד אמנות ולאחר מכן עבד כאנימטור פרסומות לאורך כשנתיים.
ב1976 עבר לניו-יורק שם נהיה מאייר עצמאי ועבד בשביל הוצאות לאור שונות, ביניהן  Heavy Metal, Klutz Press ו National Lampoon. באותה תקופה כתב ואייר את The Horns of Elfland.
בשנות ה-80 המאוחרות עבד בהוצאות לאור ידועות כגון Marvel, Dark Horse ו- DC. בערך באותו זמן החל בשיתוף פעולה עם ניל גיימן במהלכו אייר את אחד הפרקים של The Books of Magic, חלק מ Sandman (שזיכה אותו ואת גיימן בפרס World Fantasy Award על הסיפור הקצר הטוב ביותר), Books of Faerie וStardust, עליו קיבל את הפרס World Fantasy Award as Best Artist. בין השנים 1997 ו-2002 זכה בפרסי אייזנר על איוריו ב-      
The Book of Ballads and Sagas, Sandman #75 ו -Rose.
בהמשך אותה שנה עבד עם מספר כותבים על יצירת Seven Wild Sisters, ו-The Green Man. שניהם נבחרו ב2003 כ Best Books for Young Adults, ועל ספר הילדים הראשון שלו – A Circle of Cats אשר זכה ב Gold Award for Best Book Art עוד לפני שהוא יצא לאור רשמית.
נחשב לאמן ז'אנר הפנטזיה ומאייר בעיקר סיפורי אגדות ומיתוסים. שואב השראה מארתור רקהם ואלפונסו מוחה בסגנון הנאו-קלאסי וריבוי פרטים.

http://www.greenmanpress.com/

מוגילבסקי מריה

יום רביעי, 23 במרץ 2011

ליזי סטיוארט

ליזי סטיוארט (24) היא בוגרת בהצטיינות של בית הספר לאמנות אדינברו, סקוטלנד. היא מספרת שידעה כי היא רוצה להיות ציירת כבר מגיל ,10 אך לאחר שנה של לימודי אמנות באדינברו, חוותה משבר כשהבינה שעל אף חלום הילדות,אינה נהנית מלימודי האמנות.היא עברה למחלקה לאיור,שם מצאה את מקומה ונהנתה ליצור עבודות נארטיביות ונגישות יותר,עבודות ש"אף אחד אף פעם לא צריך לשאול על מה זה?'", לדבריה. היא מעידה שבעבודותיה היא שואפת ללכוד רגע יחיד, דמיוני, ובכך להזמין את הצופה לדמיין את הסיטואציה שסביב אותו הרגע.

סטיוארט יוצרת איורים לעיתונות ,ומוציאה פאנזינים עצמאיים וספרים. היא הקימה הוצאה לאור בשם Sing  Statistics בשיתוף עם המעצב הגרפי ג'זבורווז. הם הוציאו סדרה בת שלושה ספרים  ("I Am the Friction", "We Are the Friction”, "You Are the Friction”) בהם הזמינו מאיירים לצייר בהשראת סיפורים קצרים, וסופרים הוזמנו לכתוב בהשראת איורים. הסדרה נוצרה מתוך התפיסה כי כתיבה ואיור יכולים להיות מופרים אלה מאלה, ואין הכרח שאיור ישמש רק פרשנות לטקסט–הוא יכול לתפקד גם כהשראה לטקסט. ואכן, סטיוארט רואה בעבודה עם טקסטים מקור השראה עיקרי לאיורים שלה.

לצד עבודתה כמאיירת, סטיוארט מארגנת ירידי אמנות באזור מגוריה כחלק מאג'נדה לחיזוק קהילת האיור. היא מתארת תחושה ש"כמה מהאנשים הכי נחמדים בעולם יושבים מאחורי דלת סגורה בסטודיו שלהם ועובדים לבדם. אני חולמת על יום שבו תהיה גישה קלה יותר לסטודיו-ים ובתי דפוס משותפים."

רוב עבודותיה נעשות ידנית בעפרון מכני,צבעי מים ודיו, ולאחר מכן עוברות עיבוד בפוטושופ.


עדן וייץ

יום רביעי, 16 במרץ 2011

dierdre luzwick


נולדה וגדלה בשיקגו של שנות ה40
חוץ מאומנית גרפית,דירדה גם פילוסופית חזותית, הממקדת את עיקר עבודתה על שורשים מערביים עתיקים
לוזביק פיתחה סיגנון אינדיבידואלי, הנקרא אומנות פרוזה ומשתמשת בו באופן מקצועי למעלה מ30 שנה
כיום היא מתגוררת בעיירה קטנה בוויסקונסין הכפרית של קיימברידג.
היא משתמשת בתושבים המקומיים כרפרנס לדיוקנאות המככבים ביצירותיה
תמונותיה הסוריאליסיות מפורטות להפליא ונעשות בעיקר במדיום של פחם שחור ולבן על קנבס בפורמט 18/24 אינץ'
ספרה הראשון של לוזביק,התנ"ך הסוריאליסטי ,אשר פורסם ע"י ג'ונתן דייוייד ב1976 היה אוסף של שישים איורים לסיפורים מהברית הישנה
בינהם מגדל בבל והמבול של נוח, היצירות הוצגו בפן עכשווי ,והומוריסטי.
הארפר קולינס ערך את ספרה השני של לוזביק ב1992,מינים בסכנת הכחדה, בו הצוגו תמונות פרובוקטיביות של המינים הנכחדים,החיות הציגו את הדרכים החברתיות,המדעיות
והאקולוגיות הנדרשות להשרדות המין האנושי בזמנים המודרנים
הספר השלישי נקרא תפסן החכמה,אינטרפטציה פואטית לכתבים העבריים הישנים ולברית הישנה,הספר יצא ב2006
ומתאר סצנות מהבריאה ועד המלך שלמה.
בנוסף לאיורים לוזביק כותבת שירה, גם היא בנושאים תנכיים,עם פנים עכשיויים

וויס רועי
 

Joann Sfar


נולד ב1971 בניס שבצרפת, נחשב לאחד האמנים החשובים בקומיקס הצרפתי. מרבית ספריו התפרסמו בהוצאה לאור L'Association , הוצאה לאור עצמאית שהוקמה ב1990 ע"י קבוצה של מאיירי קומיקס  (Jean-Christophe Menu, Lewis Trondheim, David B., Matt Konture, Patrice Killoffer, Stanislas, and Mokeït). ספאר שיתף פעולה עם חלקם, יחד עם לואי טרונדם יצר את הסדרה  donjon.
ספאר הוא צרפתי ממוצא יהודי (אימו ממוצא אשכנזי ואביו ממוצא ספרדי אלג'יראי), מוצאו מתבטא בחלק מיצירותיו שעוסקות במסורת היהודית ובפילוסופיה למשל בספר "החתול של הרבי" Le chat du rabbin )) שמספר על חתול ששייך לרב אלמן וביתו היפה זלביה, שחיים באלג'יריה של 1930, החתול אוכל את התוכי של הרב וזוכה ביכולת לדבר, הוא מתחיל לשקר והרבי מרחיק אותו מביתו היפה כדי שלא ישפיע עליה לרעה, הרבי מנסה להחזיר את החתול לדרך הישר ע"י לימוד תורה, תלמוד וגמרה, החתול מאוהב בזלביה ועושה מאמצים להיות יהודי טוב בכדי לחזור לחיקה.  הספר זכה להצלחה מסחרית גדולה מאוד בצרפת, ספאר הפך את הסדרה לסרט שאמור לצאת לקרנים בקיץ הקרוב.
ספאר למד פילוסופיה ותלמוד, ולאחר מכן אמנות בבית הספר לאומנויות בפריז.